מתחם אמורה נמצא בקו גובה העליון בישוב אמירים ולכן קל לצאת ממנו לטיולים באזור. אחד הטיולים המהנים ביותר הוא הטיול אל פסגת הר מצפה הימים. יצאנו לטיול בשלהי ספטמבר, מעט אחרי הגשם הראשון והבאנו רשמים וצילומים.
התחלנו את הטיול הרגלי, תוך כדי עליה קלה לעבר פסגת הר מצפה הימים שהוא המזרחי ביותר בשרשרת הרי מירון. כבר בתחילת הדרך נגלה, ממערב, נוף עוצר נשימה של הים התיכון, חיפה, כרמיאל, הר כמון, הר חזון, הררית, התבור, רכס יבניאל והכנרת.
המשכנו צפונה ובדרך ראינו מספר שטחים חקלאיים נטועים בעצי זית עמוסי פרי המחכים למסיק, גפני ענבי מרלו מוכנים לבציר, עצי רימונים מכוסים בשקיות נייר כדי למנוע נזקים מחרקים ועצי תאנה שממנה קטפנו כמה פירות להמשך הדרך. נכנסנו אל שמורת עין סתר, כשאנו צועדים לכיוון מזרח כשהעיר צפת למרגלותינו ובהמשך מצוק עכבארה ומצוק הארבל המרשים. אודי, המארח שלנו, סיפר שנפוליון שלח אל מצוק עכבארה משלחת חיפוש במטרה למצוא את מגילות בית המקדש שהוסתרו, ע"פ הסברה באותם ימים, בין מערותיו הרבות של המצוק.
כשהגענו לפסגה, נגלה לפננו כל רוחבה של המדינה, מהים התיכון ועד הכנרת והרי רמת הגולן. עצרנו לכחצי שעה כדי להשתכר מהנוף וממשבי הרוח הנעימים וזיהינו את העופות הדורסים העיט והחיוויאי, הדואים בנדידה מארצות רוסיה ואוזבקיסטן לכיוון אפריקה- אוגנדה, בתוך מערבולות האוויר החם הנושב מתוך עמק בקעת בית הכרם אל פסגתו. הצפרים שתצפתו מהפסגה התבדחו ואמרו "הם, להבדיל מאיתנו בחרו להתיישב שם". בקעת בית הכרם נטועה בעצי זית רבים שגילם מגיע עד לכ-800 שנה! . אספנו את עצמנו להמשך ההליכה והבחנו גם במערומי אבנים עתיקות שהרכיבו יישוב סביב נחל עמוד ושצפה על האיזור כולו בימים עברו.
התחלנו בירידה לכיוון צפון מזרח אל עבר עין סתר ונחל עמוד, אך חתכנו בהמשך השביל, מערבה, בתוך תוואי חזירי הבר לעבר המערה שמעל מושב אמירים. התוואי היה מלא סלעים גדולים שמהם צילמנו תמונות מצחיקות שלנו על נוף הכנרת. בסוף התוואי הגענו אל המערה הנטושה, מקום מנוחה נוסף שממנו ירדנו בחזרה אל המושב, דרך אנדרטת המטוס ובחזרה לצימר המפנק שבו הרגענו את עצמנו ברחיצהה בג'קוזי-בריכה שעל הגג, תוך כדי שקיעת החמה.
